בדיקת (MPS2) MyProstateScore 2.0 – מידע על הבדיקה

בדיקת MPS2 היא בדיקת שתן* מולקולרית המודדת את רמת הביטוי של 18 סמנים ביולוגיים הקשורים לסרטן הערמונית ומאפשרת הערכת ההסתברות להימצאות סרטן ערמונית משמעותי קלינית (GradeGroup ≥2) (המכונה גם ציון Gleason ‏≥7) אם תבוצע ביופסיה של הערמונית.

מטרת הבדיקה היא לספק מידע נוסף המסייע לרופא ולמטופל להחליט האם יש צורך בביצוע ביופסיה של הערמונית. חשוב להדגיש כי MPS2 אינה בדיקה אבחנתית, ואינה יכולה לאשר או לשלול באופן סופי את קיומו של סרטן הערמונית. אבחנה סופית נקבעת באמצעות ביופסיה של הערמונית בלבד.

מדוע בדיקה גנומית (MPS2) MyProstateScore מתבצעת על דגימת שתן?

במקרה של סרטן הערמונית, לדגימת שתן יש יתרון ייחודי משום שהיא עשויה להכיל תאים וחומר גנטי שמקורם בערמונית. מחקרים הראו כי בדיקת שתן יכולה לזהות סמנים מולקולריים הקשורים לסרטן הערמונית, ובהם האיחוי הגנטי TMPRSS2, הנחשב לאחד הסמנים הספציפיים למחלה. ממצאים אלה תומכים בשימוש בבדיקת שתן כחלופה לא פולשנית להערכת הסיכון לסרטן הערמונית.

*הגנים הנבדקים בבדיקה הם:
T2:ERG, SCHLAP1, OR51E2, APOC1, PCAT14, CAMKK2, PCA3, NKAIN1, B3GNT6, TFF3, SPON2, PCGEM1, TRGV9, TMSB15A, ERG, KLK3, KLK4, HOXC6

מדוע בדיקה גנומית (MPS2) MyProstateScore חשובה?

פחות מרבע מהגברים שנמצאו אצלם רמות PSA מוגברות יאובחנו עם סרטן ערמונית משמעותי קלינית המחייב טיפול מידי. רוב הגברים לא יאובחנו כלל עם סרטן או יאובחנו עם מחלה בסיכון נמוך, שניתן לעיתים  לעקוב אחריה במסגרת מעקב פעיל וללא צורך בטיפול מידי.

משמעות הדבר היא כי רבים מהגברים עם PSA מוגבר מופנים לביופסיה של הערמונית, אך בחלק גדול מהמקרים תוצאות הביופסיה אינן מצביעות על סרטן משמעותי . במצבים אלה, הערכת סיכון אישית ומדויקת יותר באמצעות בדיקת My Prostate Score 2.0 (MPS2) עשויה לסייע לרופא ולמטופל בקבלת החלטה מושכלת לגבי הצורך בביצוע ביופסיה, ובכך להפחית ביצוע של ביופסיות מיותרות.

למי מיועדת בדיקת (MPS2)?

בדיקת MPS2 מיועדת לגברים ללא אבחנה קודמת של סרטן בערמונית, אשר נמצאו אצלם ממצאים המצריכים בירור נוסף – כגון רמות PSA גבוהות מהרגיל בבדיקת דם ו/או ממצא לא תקין בבדיקה רקטלית (DRE).

מטרת הבדיקה היא לספק הערכת סיכון אישית להימצאות סרטן ערמונית משמעותי קלינית, ובכך לסייע לרופא ולמטופל בקבלת החלטה מושכלת לגבי הצורך בהמשך בירור, לרבות ביצוע בדיקות הדמיה ערמונית MRI ו/או ביופסיה של הערמונית, בין אם מדובר בביופסיה ראשונה ובין אם בבירור חוזר.

איך בדיקת MPS2 עוזרת למטופלים?

תוצאות הבדיקה מתקבלות בדרך כלל תוך כשבוע ממועד שליחת הדגימה, ומספקות לרופא מידע נוסף לצורך הערכת רמת הסיכון האישית להימצאות סרטן ערמונית משמעותי קלינית.

עבור גברים רבים, הבדיקה  עשויה לסייע:

  • הימנעות מביופסיות מיותרות
  • הפחתת סיכון לתופעות לוואי וסיבוכים הנלווים לביופסיה


בשורה התחתונה:

בדיקת MPS2 היא בדיקה מולקולרית מתקדמת, לא פולשנית,  המתבצעת על דגימת שתן, ומבוססת על ניתוח של 18 סמנים ביולוגיים הקשורים לסרטן הערמונית. מטרתה להעריך את הסיכון להימצאות סרטן ערמונית משמעותי קלינית.

השימוש בבדיקה  מסייע  בקבלת החלטות קליניות מותאמות אישית, תוך הפחתת ביצוע ביופסיות מיותרות מבלי לפגוע  ביכולת לאתר גידולים משמעותיים. ובכך היא תורמת לניהול מושכל  ומדויק של תהליך הבירור והטיפול .

בדיקת MPS2 כלולה בהנחיות הקליניות של ה-NCCN כאחת מהבדיקות המסייעות בקבלת החלטה לגבי המשך הטיפול.

כיצד בדיקת MPS2 מסייעת בהערכת הסיכון להימצאות סרטן ערמונית משמעותי קלינית?

בדיקת MPS2  מספקת הערכה אישית של הסיכון להימצאות סרטן ערמונית בעל משמעות קלינית.

תוצאות הבדיקה מסייעות לרופא ולמטופל לקבל החלטות מושכלות לגבי המשך הבירור והצורך בבדיקות נוספות, כגון ביופסיה.

תוצאת הבדיקה ניתנת כאחוז, המשקף את ההסתברות להימצאות סרטן ערמונית בעל משמעות קלינית. ערך נמוך מ-11.5% מעיד על סיכון נמוך, ואילו ערך של 11.5% ומעלה מעיד על סיכון מוגבר חשוב להדגיש כי תוצאת הבדיקה היא כלי להערכת סיכון בלבד, ואינה מהווה אבחנה של סרטן.

לבדיקת MPS2 ביצועים גבוהים: רגישותה היא 92-93%  וערך הניבוי השליליNegative Predictive Value (NPV) שלה  הוא 92%–96% משמעות הדבר היא שכאשר תוצאת הבדיקה מצביעה על סיכון נמוך, הסבירות שלא קיים סרטן ערמונית משמעותי קלינית היא גבוהה.

במקרים נדירים (כ-3%), לא ניתן יהיה לקבל תוצאה עקב סיבות טכניות, כגון איכות דגימה שאינה מספקת. במקרים אלה ניתן לחזור על הבדיקה באמצעות מתן דגימת שתן חדשה

הערכת הסיכון להימצאות סרטן ערמונית משמעותי קלינית

בדיקת MPS2 היא בדיקה שתוקפה במחקרים קליניים, המשמשת להערכת הסיכון להימצאות סרטן ערמונית בעל משמעות קלינית. תוצאות הבדיקה מסייעות לרופא להחליט האם יש צורך בבירור נוסף.

תוצאות הבדיקה מתחלקות לשתי קבוצות עיקריות:

  • סיכון נמוך (מתחת ל-11.5%) – מצביע על סבירות נמוכה להימצאות סרטן ערמונית בעל משמעות קלינית. עם זאת, תוצאה זו אינה שוללת לחלוטין את קיומו של סרטן, ולכן המשך המעקב ייקבע על ידי הרופא בהתאם למכלול הנתונים הקליניים.
  • סיכון מוגבר (11.5% ומעלה) – מצביע על סבירות גבוהה יותר להימצאות סרטן ערמונית בעל משמעות קלינית. בהתאם לתוצאה ולנתונים הקליניים הנוספים, הרופא עשוי להמליץ על המשך בירור, לרבות ביצוע ביופסיה של הערמונית, לצורך קביעת אבחנה.

הבדיקה כלולה בהנחיות המקצועיות לטיפול בסרטן הערמונית

בדיקת MPS2 נכללת בהנחיות הקליניות של National Comprehensive Cancer) NCCN Network)  מהגופים המובילים בעולם בתחום הטיפול בסרטן.

ההנחיות מציינות כי ניתן לשקול את ביצוע בדיקת MPS2 בגברים עם ערכי PSA מוגברים ו/או ממצאים חריגים בבדיקה הרקטלית (DRE) לפני החלטה על ביצוע ביופסיה של הערמונית.

תוצאות הבדיקה מספקות מידע נוסף, המסייע לרופא ולמטופל להעריך את הסיכון להימצאות סרטן ערמונית משמעותי קלינית, ולקבל החלטה מושכלת לגבי הצורך בהמשך בירור, כגון בדיקות הדמיה או ביופסיה.

הערכת הסיכון לסרטן ערמונית משמעותי

בדיקת MPS2 הינה בדיקה מולקולרית מתקדמת, שאינה פולשנית ,המיועדת להעריך את  הסיכון להימצאות סרטן ערמונית משמעותי קלינית. הבדיקה מתבצעת על דגימת שתן ואינה מצריכה הכנה מוקדמת.

הבדיקה משלבת ניתוח של 18 סמנים ביולוגיים (ביומרקרים) הקשורים לסרטן הערמונית, ובאמצעותם מספקת הערכה אישית של הסיכון להימצאות גידול משמעותי קלינית.

תוצאות הבדיקה מסייעות לרופא ולמטופל בקבלת החלטות לגבי המשך הבירור, לרבות הצורך בביצוע ביופסיה. השימוש ב-MPS2 עשוי להפחית את מספר הביופסיות שאינן נחוצות, תוך שמירה על יכולת גבוהה לאתר מקרי סרטן ערמונית משמעותיים קלינית, ובכך לתמוך בקבלת החלטות רפואיות מושכלות ומותאמות אישית.

References:

  1. Centers for Disease Control and Prevention. (2023, July 7). Prostate Cancer – Statistics. https://www.cdc.gov/cancer/prostate/index.html
  2. National Cancer Institute. (2023). Prostate Cancer – Cancer Stat Facts. https://seer.cancer.gov/statfacts/html/prost.html
  3. Wei JT, Barocas D, Carlsson S, et al. Early detection of prostate cancer: AUA/SUO guideline part I: prostate cancer screening. J Urol. 2023 Jul;210(1):45-53.
  4. Wei JT, Barocas D, Carlsson S, et al. Early Detection of Prostate Cancer: AUA/SUO Guideline Part II: Considerations for a Prostate Biopsy. J Urol. 2023 Jul;210(1):54-63.
  5. National Institutes of Health. National Cancer Institute. (2023) Surveillance, epidemiology, and end results program. Prostate Cancer – Cancer Stat Facts . https://seer.cancer.gov/statfacts/html/prost.html.
  6. https://www.nccn.org/professionals/physician_gls/pdf/prostate_detection.pdf (Version 2.2026).
  7. Smith RA, Andrews KS, Brooks D, et al. Cancer screening in the United States, 2018: A review of current American Cancer Society guidelines and current issues in cancer screening. CA Cancer J Clin. 2018;68(4):297-
  8. Tosoian JJ, Zhang Y, Meyers JI, et al. Clinical Validation of MyProstateScore2.0 Testing Using First-Catch, Non–Digital Rectal Examination Urine. J Urol.
  9. Tosoian JJ, Zhang Y, Xiao L, et al. Development and Validation of an 18-Gene Urine Test for High-Grade Prostate Cancer. JAMA Oncol. 2024;10(6):726-736.
  10. Tavukcu et al. Preliminary results of noninvasive detection of TMPRSS2:ERG gene fusion in a cohort of patients with localized prostate cancer. Korean J Urol 2013;54:359-363.

דברו איתנו

אתם לא לבד! נציגי השירות שלנו עומדים לרשותכם בשעות פעילות המענה בימים א'-ה' בין השעות 08:00-17:00, אנא מלאו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם.

דברו איתנו

אתם לא לבד! נציגי השירות שלנו עומדים לרשותכם בשעות פעילות המענה בימים א'-ה' בין השעות 08:00-17:00, אנא מלאו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם.