בדיקה גנטית לסרטן המעי הגס

10% מכלל מקרי סרטן המעי הגס מתפתחים על רקע תורשתי, אצל חולים שהרקע למחלה הינו תורשתי, סרטן המעי הגס לרוב מתפתח בגיל מוקדם יחסית בהשוואה לאוכלוסייה הכללית ומתאפיין בריבוי מקרי סרטן במשפחה לאורך מספר דורות.

ישנן מספר תסמונות סרטן תורשתיות הגורמות לסרטן המעי הגס, השכיחות בניהן הן פוליפוזיס אדנומטוטי משפחתי (FAP), פוליפוזיס הקשור למוטציות ב- MUTYH (MAP) ותסמונת לינץ'.

אודות תסמונת FAP ו- aFAP

תסמונת FAP) Familial Adenomatous Polyposis) הנה תסמונת המאופיינת בהופעת מאות עד אלפי פוליפים (גידולים שפירים) אדנומטיים (בעלי רקמה האופיינית לבלוטות) לאורך המעי הגס. בניגוד לפוליפים המופיעים באוכלוסייה הכללית בגיל המבוגר והקשיש, פוליפים במעי הגס אצל אלה הלוקים בתסמונת FAP מתחילים להופיע כבר בגיל צעיר מאוד-בתחילת העשור השני לחיים. ברוב חולי התסמונת תתרחש התמרה סרטנית של פוליפ אחד או יותר עד גיל 40 או 50, ולמעשה, כמעט 100% מהחולים בתסמונת זו ילקו בסרטן המעי הגס במהלך חייהם. פרט לכך, הלוקים בתסמונת נמצאים בסיכון מוגבר לממאירות באיברים נוספים כמו הקיבה, התריסריון, בלוטת התריס, הכבד, הלבלב ומערכת העצבים המרכזית.

החשד לנוכחות תסמונת FAP עולה כאשר ידוע על בני משפחה שחלו בסרטן המעי הגס לפני גיל 39. עם זאת ב-20% מהמקרים אין כל סיפור רקע משפחתי – אלו מקרים בהם התסמונת מופיעה לראשונה במשפחה. במקרים אלו, אבחנת FAP מבוססת על אבחון קיומם של למעלה מ- 10 פוליפים במעי הגס במהלך בדיקת קולונוסקופיה, אפילו בהיעדר סיפור משפחתי.

הגורם לתסמונת FAP הוא מוטציה בגן APC – גן הממוקם על כרומוזום 5. גן זה נחשב לאחד מגורמי הבקרה החשובים בשמירה על היציבות הגנומית ובמניעת התמרה סרטנית של תאים (מתפקד כ- Tumor Suppressor Gene) ברקמה הרירית של המעי הגס. הופעת מוטציה בגן זה מהווה אחד הצעדים הראשונים בשרשרת האירועים המביאים, בסופו של דבר, להופעת גידולים ממאירים במעי הגס בקרב חולי התסמונת. התסמונת מועברת בהורשה דומיננטית – כלומר, יש צורך בהעתק אחד בלבד של הגן הפגום על מנת לחלות בתסמונת.

מוטציות בגן APC נקשרו גם לתסמונת aFAP, המהווה גרסה מעט פחות אגרסיבית של תסמונת FAP, מאחר והיא מתאפיינת במספר מועט יותר של פוליפים במעי הגס (בין 10 ל- 100) הממוקמים באזורים העליונים של המעי הגס (דבר המקטין במידת-מה את הסיכון להתמרה סרטנית).

אודות תסמונת MAP

תסמונת MAP(MAP – MUTYH Association Polypsis) היא תסמונת גנטית המאופיינת על ידי מספר רב של פוליפים במעי הגס העלולים לעבור התמרה סרטנית, אך לחולים אלו יש לרוב עשרות עד מאות פוליפים, ולא אלפי פוליפים כמו לחולי FAP. הורשה של תסמונת זו אינה דומיננטית – כלומר, יש צורך בשני עותקים של הגן הפגום על מנת לחלות בתסמונת. מוטציה בגן MYH היא הגורמת לתסמונת זו.,.

מדוע כדאי לבדוק נשאות למוטציה בגנים APC ו-MYH?

חשיבות אבחון המוטציה בגן משפיעה על אופן המעקב והטיפול בנשא וגם בעלת חשיבות בזיהוי בני משפחה נוספים הנושאים את המוטציה בגנים אלו.

איתור נשאות משפחתית לגן הפגום האחראי לתסמונת FAP מאפשרת התחלת מעקב רציף בגיל מוקדם יותר ומסייעת בקבלת החלטות טיפוליות שבכוחן להקטין באופן משמעותי את הסיכון ללקות בסרטן.

גילוי נשאות המוטציה בגן APC האחראי לתסמונת או ידיעה על בן משפחה החולה בתסמונת מצריכים ביצוע של בדיקת סקר באמצעות סיגמוידוסקופיה (בדיקה המאפשרת התבוננות במעי הגס, עד לאיזור הסיגמואיד) כבר לפני גיל 10-12. לרוב, עם התקדמות המחלה (בסביבות סוף העשור השני לחיים), מספר הפוליפים במעי הגס עתיד להיות רב מדי ואינו מאפשר הסרה פרטנית של כל פוליפ. במקרה זה, כריתה כמעט מלאה של המעי עשויה למנוע את הופעת הגידולים הממאירים בעתיד.

מסקירת הנחיות הטיפול בחולי סרטן המעי הגס עם תסמונת FAP שפורסמה בכתב העתDiseases of the Colon and Rectum, שנת 2003, עולה כי שיעור הסרטן בקרב חולים בתסמונת שלא אובחנו עומד על כ-60%, אך אבחון גנטי וכריתה מניעתית של חלק או כל המעי הגס מפחיתים את השיעור הנ”ל באופן משמעותי ביותר.

אודות תסמונת לינץ' Lynch syndrome- סרטן מעי גס תורשתי שאינו פוליפוזיס משפחתי (HNPCC)

, הידועה גם כתסמונת ע”ש Lynch, היא הסיבה הגנטית השכיחה ביותר לסרטן המעי הגס העובר בתורשה ואחראית לכ-5% עד 10% מסך כל מקרי סרטן המעי הגס. תסמונת HNPCC פוגעת במספר דורות במשפחה ומתאפיינת בהופעת סרטן המעי הגס בגיל מוקדם: כ- 80% מהחולים ב-HNPCC ילקו בסרטן המעי הגס עד גיל 70, לעומת 2% בקרב האוכלוסייה הבריאה. בנוסף, מתאפיינת תסמונת HNPCC בהופעת גידולים סרטניים נוספים, ביניהם  סרטן רירית הרחם 60%, סרטן המעי הדק, סרטן הלבלב, סרטן המוח, סרטן השחלה והשופכה.

אבחנת תסמונת לינץ' HNPCC

לרוב, מתעורר החשד לתסמונת HNPCC כאשר מתגלה מקרה של סרטן המעי הגס לפני גיל 50, אבחנו מספר גידולים במעי הגס או באיברים אחרים הקשורים לתסמונת בזה אחר זה, אובחנו לפחות שני מקרים של סרטן המעי הגס לפני גיל 40 ואיברים אחרים הקשורים בתסמונת לפני גיל 50, או כאשר ידועים שלושה מקרי סרטן אופייניים במשפחה, ללא קשר לגיל.

מה הגורם לתסמונת לינץ' HNPCC?

HPNCC הינה תסמונת שמועברת בהורשה דומיננטית ומספיקה טעות יחידה בצופן
הגנטי (מוטציה אחת בלבד) על מנת ללקות בה. בתסמונת זו נפגע אחד מהגנים במערכת
לתיקון נזקים בדנ"א (
DNA Mismatch
Repair Genes
), כאשר ידועים לפחות 4 גנים
במערכת זו (
PMS2,MLH1 ,MSH6 MSH2). התסמונת מתבטאת לרוב
בהופעת מוטציות באחד משלושת הגנים
MLH1 ו- MLH2
(כ-90% מהמקרים), ובגן
MLH6
(כ-10% מהמקרים), אף כי קיימות גם מוטציות נוספות העלולות לגרום להופעת התסמונת.

מאפיין גנטי
נוסף של תסמונת
HNPCC
היא אי-יציבות של החומר הגנטי (המביאה להופעה ספונטנית נוספת של מוטציות וחוסרים)
בתאי הרקמות העלולות להפוך לגידול בהשוואה לרקמה הבריאה.

מדוע כדאי לבדוק נשאות למוטציה בגנים MLH1, MLH2 ו-MLH6?

גילוי נשאות תסמונת HPNCC עשוי להציל חיים, מאחר והוא עשוי להביא לגילוי מוקדם יותר של גידולים סרטניים. גילוי מוקדם של גידולים סרטניים מאפשר טיפול יעיל יותר, ובמקרים רבים – ריפוי מלא של המחלה כאשר היא מתגלה בשלביה המוקדמים. לעתים, כריתה מונעת, מראש, של המעי הגס, הרחם, השחלות והחצוצרות עשויה להציל חיים. ביצוע בדיקות אבחון גנטי מסייעות במיקוד החולים הזקוקים למעקב, ופוטרת את מי שאינו נושא את המחלה ממעקב אינטנסיבי.

נבדקים המאובחנים כנשאים לתסמונת HNPCC יוכלו להתחיל במעקב הכולל בדיקת קולונוסקופיה שנתית בגברים ונשים מגיל 25, בדיקת אולטרסאונד וביופסיה שנתית של רירית הרחם בנשים מגיל 30, ובדיקת אולטרסאונד של השחלות ובדיקת הסמן CA-125 מדי שנה החל בנשים מגיל 30. בדיקות נוספות עשויות להיות מומלצות בהתאם לסיפור המשפחתי של הנשא וסוג המוטציה שאובחנה.

מחקר שהתפרסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology, שנת 2009, מצא כי ילדי חולי תסמונת HNPCC שנמצאו נשאים לאחת המוטציות נוטים ללקות בסרטן בגיל צעיר יותר אף מהגיל בו חלו הוריהם. מכאן חשיבות אבחון הנשאות, ובהתאם, התחלה במעקב אינטנסיבי כבר מגיל צעיר.

טיפול מותאם אישית בסרטן המעי

בדיקת Oncotype DX® Colon Recurrence Score הינה בדיקה גנומית המספקת הערכה לגבי סיכון ההישנות של סרטן המעי הגס לאחר ניתוח, הן למטופלים עם סרטן המעי הגס בשלב II והן בשלב III A/B.
המידע המתקבל מהבדיקה מאפשר הבנה ברורה יותר לגבי רמת הסיכון של סרטן המעי הגס האישי שלך ולכן יכול לסייע לך ולרופא לקבל החלטות מדויקות יותר על אפשרויות הטיפול העומדות לרשותך בביטחון רב יותר.
אונקוטסט מספקת את הבדיקות המתקדמות ביותר בעולם להתאמת טיפולים.

דברו איתנו

אתם לא לבד! נציגי השירות שלנו עומדים לרשותכם בשעות פעילות המענה בימים א'-ה' בין השעות 08:00-17:00, אנא מלאו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם.

דברו איתנו

אתם לא לבד! נציגי השירות שלנו עומדים לרשותכם בשעות פעילות המענה בימים א'-ה' בין השעות 08:00-17:00, אנא מלאו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם.

דילוג לתוכן