אימונותרפיה סרטן ריאות

חלק מהתאים הסרטניים מבטאים על פניהם את החלבון PD-L1 אשר יכול “לכבות” את מערכת החיסון. במקרים אלה, תרופות אימונותרפיות כמו פמברוליזומאב או ניבולומאב חוסמות את פעילות החלבון PD-L1 ובכך מונעות מהגידול הסרטני לאותת למערכת החיסון שלא לפעול נגדו. כאשר מנגנון זה הוא העומד ביסודו של התחמקות הגידול מהמערכת החיסון, תוצאות הטיפול מרשימות ומסיבה זאת תרופות אלה נכללו בסל הבריאות בישראל לחולים שהגידול שלהם מבטא רמות גבוהות של החלבון PD-L1.
עם זאת, גם כאשר הגידול מראה רמות נמוכות של PD-L1,חלק מהגידולים עדיין מגיבים לטיפול אימונותרפי. במחקר שהתפרסם לאחרונה התגלה מדד נוסף המסוגל לסייע במציאת מטופלים שיתאימו לאימונותרפיה. המדד שהתגלה הוא Tumor mutation burden (TMB), קרי עומס מוטציות. ככל שעומס המוטציות גבוה יותר בתאי הגידול כך נצפתה תגובה טובה יותר לטיפול אימונותרפי.
ואכן, במאי 2017 הכריז מנהל המזון והתרופות האמריקאי ה-FDA, כי התרופה האימונותרפית, שבה החומר הפעיל הוא פמברוליזומאב, אושרה לטיפול בהתאם לסמן ביולוגי המצביע על אי יציבות גנומית גבוהה (MSI-H) או על מנגנון תיקון דנ"א פגום (dMMR) וזאת ללא קשר לסוג הגידול ומיקומו בגוף. הכרזה זו באה בעקבות ממצאי מחקרים שפורסמו בכתבי עת מדעיים מובילים אשר ביססו את הקשר בין המדדים, אי יציבות גנומית (MSI) ועומס מוטציות (TMB) ב15- סוגי גידולים שונים לבין הצלחת הטיפול האימונותרפי, ביניהם סרטן ריאות.
אימונותרפיה נחשבת לטיפול חדשני בסרטן הריאות.

לפני קבלת החלטה עלטיפול באימונותרפיה בחולי סרטן ריאה של תאים שאינם קטנים  בשלב מתקדם או גרורתי, יש להתייחס לפרופיל המולקולרי של הגידול. ברור מולקולרי של הגידול מתבצע על ידי בדיקה גנומית מקיפה הבודקת שינויים שהתרחשו בגידול, עבורם קיימים טיפולים מתאימים. למשל, חולי סרטן ריאות  המבטאים שינויים בגנים EGFR ו-ALK מרוויחים תועלת רבה יותר מטיפולים מכוונים לגנים אלו מאשר מטיפול אימונותרפי.