בדיקות לסרטן הערמונית: כל הבדיקות, שלב אחר שלב
הדף מרכז את כל הבדיקות שבשימוש היום בסרטן הערמונית, והוא הריכוז המקיף ביותר שלהן בעברית. כדי שיהיה נוח לקרוא, הבדיקות מחולקות לפי שלבי המחלה: משלב 0, שבו בודקים אם קיים סיכון תורשתי, ועד שלב 6, שבו בוחרים טיפול למחלה מפושטת. אפשר לקרוא את הדף מתחילתו, או לעבור ישר לשלב שרלוונטי עבורך.
לאורך כל הדף עומדת ברקע עובדה אחת: ברוב המקרים סרטן הערמונית מתקדם לאט ואינו מסכן חיים. לכן חלק גדול מהבדיקות נועד לא רק לגלות אם יש סרטן, אלא להבחין בין גידול שצריך לטפל בו לבין גידול שאפשר לעקוב אחריו בבטחה.
איך מסודרות הבדיקות?
הטבלה מציגה את כל הבדיקות לפי השלב שבו הן נכנסות לתמונה, מ-0 ועד 6. בכל שלב הבדיקות מחולקות לשתי קבוצות. הבדיקות הבסיסיות הן אלה שמקובלות היום בשגרה. הבדיקות המתקדמות מוסיפות מידע מדויק יותר, בעיקר כשהבדיקות הבסיסיות לא נותנות תשובה ברורה. בהמשך הדף כל שלב מוסבר בנפרד.
| שלב | מה בודקים | בדיקות בסיסיות | בדיקות מתקדמות |
|---|---|---|---|
| 0 | האם קיים סיכון תורשתי? | בדיקת נשאות לגנים BRCA1 ו-BRCA2 | ריצוף גנטי רב-גני, ציון סיכון פוליגני (PRS) של MyOme |
| 1 | גילוי מוקדם (סקר) | PSA, בדיקה רקטלית (DRE) | — |
| 2 | ה-PSA גבוה: האם צריך ביופסיה? | MRI רב-פרמטרי, צפיפות PSA | PHI, 4Kscore, IsoPSA, MPS2 |
| 3 | אבחון בביופסיה | ביופסיה סיסטמטית | ביופסיה ממוקדת בהנחיית פיוז'ן, MPS2 אחרי ביופסיה שלילית |
| 4 | קביעת סיכון ובחירת טיפול | קבוצות הסיכון של NCCN (PSA, דרגת הגידול, שלב קליני) | Artera AI, Decipher |
| 5 | האם הגידול התקדם? | PSA, MRI, ביופסיה חוזרת, PSMA-PET/CT | MPS2-AS, NeXT Personal |
| 6 | מחלה מתקדמת | CT, מיפוי עצמות, PSMA-PET/CT, בדיקה גנטית לנשאות | Tempus xT, Guardant360 |
שלב 0: האם קיים סיכון תורשתי לחלות בסרטן הערמונית?
השלב הזה מיועד לגברים בריאים, עוד לפני בדיקות הסקר. המטרה שלו היא לזהות גברים שנולדו עם נטייה מוגברת לחלות בסרטן הערמונית, כדי שיתחילו להיבדק מוקדם יותר ובתדירות גבוהה יותר.
מה בודקת בדיקת נשאות ל-BRCA1 ו-BRCA2?
בדיקה גנטית מדגימת דם או רוק בודקת אם האדם נושא מוטציה בגנים BRCA1 או BRCA2. גנים אלה מוכרים בעיקר בהקשר של סרטן שד ושחלות, אבל הם מעלים גם את הסיכון לסרטן הערמונית. במחקר עוקבה גדול, נשאי מוטציה ב-BRCA2 חלו בסרטן ערמונית בשיעור גבוה פי 4.5 בערך מגברים באוכלוסייה הכללית, ונשאי BRCA1 בשיעור גבוה פי 2.4 בערך1. מוטציות ב-BRCA2 קשורות גם לגידולים אגרסיביים יותר. לגברים נשאי BRCA2, הנחיות ה-NCCN ממליצות להתחיל בבדיקות PSA כבר מגיל 402.
מה מוסיף ריצוף גנטי רב-גני?
BRCA1 ו-BRCA2 אינם הגנים היחידים. ריצוף גנטי רב-גני בודק בבת אחת פאנל של גנים הקשורים לסרטן הערמונית, ובהם גם ATM, CHEK2, HOXB13 וגני תיקון ה-DNA הקשורים לתסמונת לינץ'. הבדיקה מתאימה במיוחד לגברים עם היסטוריה משפחתית של סרטן ערמונית, שד, שחלות או לבלב.
מהו ציון סיכון פוליגני (PRS), ומה הבדיקה של MyOme?
מוטציה ב-BRCA היא שינוי בודד בעל השפעה גדולה. רוב הנטייה התורשתית לסרטן הערמונית נובעת דווקא מהצטברות של שינויים גנטיים נפוצים רבים, שלכל אחד מהם השפעה קטנה. ציון סיכון פוליגני (PRS) מחבר את כל השינויים האלה לציון אחד. במחקר רחב שכלל יותר מ-100 אלף חולים, גברים בעשירון העליון של הציון היו בסיכון גבוה פי 3.7 עד פי 5 לחלות, בהשוואה לגברים בסיכון ממוצע3. זהו סיכון בסדר גודל דומה לזה של נשאי מוטציה ב-BRCA21.
את השימוש בציון כזה לסקר בדק ניסוי BARCODE1, שפורסם ב-NEJM ב-2025. החוקרים חישבו ציון PRS לכ-6,400 גברים בני 55 עד 69 והזמינו את מי שהיה בעשירון העליון ל-MRI ולביופסיה, בלי קשר לערך ה-PSA. סרטן ערמונית התגלה אצל 40% מהם, יותר ממחציתם בדרגת סיכון בינונית ומעלה, ורוב הגידולים המשמעותיים האלה לא היו מתגלים במסלול המקובל של PSA ו-MRI4.
חברת MyOme מציעה בדיקת PRS לסרטן הערמונית שמשלבת מיליוני סמנים גנטיים עם נתונים קליניים, ומעריכה את הסיכון של הגבר לחלות בעשר השנים הקרובות ולאורך חייו. הבדיקה מיועדת לגברים בלי מוטציה ידועה בגני סיכון, ועוזרת להחליט מאיזה גיל ובאיזו תדירות כדאי להיבדק.
שלב 1: גילוי מוקדם של סרטן הערמונית (סקר)
בשלב הזה בודקים גברים בלי תסמינים, כדי לגלות סרטן לפני שהוא גורם לבעיות. הבדיקה המרכזית היא PSA, ולצידה הבדיקה הרקטלית.
האם כדאי לגבר בלי תסמינים לעשות בדיקות סקר?
אין על כך תשובה אחת. מחקר הסקר האירופי ERSPC, שעקב אחרי יותר מ-160 אלף גברים, הראה שבדיקות PSA תקופתיות מפחיתות את התמותה מסרטן הערמונית, אבל במחיר של אבחון גידולים רבים שלא היו גורמים נזק5. בעקבות ממצאים כאלה, כוח המשימה האמריקאי לרפואה מונעת (USPSTF) ממליץ שגברים בני 55 עד 69 יחליטו על הבדיקה יחד עם הרופא, אחרי שיחה על היתרונות והחסרונות6. בישראל, בדיקת PSA כלולה בסל הבריאות וניתנת בכל קופות החולים ללא תשלום, בהפניה מרופא.7,8 משרד הבריאות אינו ממליץ על סקר לכל הגברים,7 ולכן היא מיועדת בעיקר לגברים בני 55 עד 69 שבחרו להיבדק אחרי שיחה עם הרופא, ולגברים בסיכון מוגבר כבר מגיל 507 . גברים עם היסטוריה משפחתית או נשאות של מוטציה ב-BRCA2, מתחילים בדרך כלל להיבדק בגיל צעיר יותר2.
מהי בדיקת PSA ומה היא אומרת?
PSA הוא חלבון שתאי הערמונית מייצרים. תפקידו הטבעי הוא לדלל את נוזל הזרע, וכמות קטנה ממנו עוברת לדם. בדיקת PSA מודדת את ריכוזו בדם. ערך גבוה מעיד שמשהו קורה בערמונית, אבל לא בהכרח סרטן. ה-PSA עולה באופן טבעי עם הגיל, כי הערמונית גדלה עם השנים, ולכן ערך שנחשב תקין בגיל 70 עשוי להיות חריג בגיל 50. גם הגדלה שפירה של הבלוטה (BPH), דלקת, פליטת זרע או רכיבה על אופניים ביום שלפני הבדיקה יכולים להעלות אותו. מצד שני, יש גברים עם סרטן וערך PSA תקין. בגלל כל אלה PSA הוא נקודת פתיחה לבירור ולא אבחנה.
מהי בדיקה רקטלית (DRE)?
בבדיקה רקטלית האורולוג ממשש את הערמונית דרך פי הטבעת ומחפש אזורים קשים, גושים או חוסר סימטריה. רוב הגידולים מתחילים בחלק האחורי של הבלוטה, שהוא האזור שהאצבע מגיעה אליו. הבדיקה קצרה ואינה דורשת הכנה, אבל רגישותה מוגבלת והיא תלויה בניסיון הבודק, ולכן משתמשים בה לצד PSA ולא במקומו.
שלב 2: ה-PSA גבוה. האם צריך ביופסיה בערמונית?
השלב הזה מתחיל כשבדיקת ה-PSA יוצאת גבוהה. רוב הגברים עם PSA גבוה אינם חולים בסרטן משמעותי, אך על מנת לוודא זאת, נדרשת ביופסיה שהיא הליך פולשני. לכן לפני ההחלטה עליה משתמשים בשני כלים שעוזרים להבין עד כמה ה-PSA "אמיתי": MRI של הערמונית ובדיקות סמנים (ביומרקרים) מדם או משתן.
מתי ה-PSA נחשב גבוה?
אין ערך אחד שמעליו ה-PSA חריג בוודאות, אבל מקובל להתחיל בירור כשהוא עולה על 3 ננוגרם למ"ל9. מכיוון שערמונית גדולה מייצרת יותר PSA גם בלי סרטן, רופאים רבים מסתכלים גם על צפיפות ה-PSA (PSA density): ערך ה-PSA מחולק בנפח הערמונית, כפי שנמדד ב-MRI או באולטרסאונד. צפיפות של 0.15 ומעלה מעלה את החשד לגידול משמעותי, וצפיפות נמוכה יותר מרגיעה, במיוחד כשגם ה-MRI תקין9,2.
למה עושים MRI עוד לפני ביופסיה?
בישראל, כשמתעורר חשד בעקבות PSA גבוה, נוהגים לבצע MRI רב-פרמטרי (mpMRI) עוד לפני ההחלטה על ביופסיה. ההמתנה לתור יכולה להימשך זמן מה, אבל מכיוון שרוב הגידולים אינם מסוכנים, ההמתנה בדרך כלל אינה פוגעת בתוצאה, וה-MRI נותן תשובה מבוססת יותר מה-PSA לשאלה אם יש טעם בביופסיה.
ה-MRI מראה את מבנה הערמונית ומסמן אזורים חשודים. כל אזור מקבל ציון PI-RADS בין 1 ל-5, שמבטא את הסבירות שיש בו גידול משמעותי. כשהציון הוא 3 ומעלה, ה-MRI גם יוצר את התנאים לביופסיה מדויקת יותר: את הדגימות נוטלים ישירות מהאזור החשוד, בהנחיית פיוז'ן שמשלבת את תמונת ה-MRI עם האולטרסאונד. ניסוי PRECISION השווה בין מסלול שמתחיל ב-MRI לבין ביופסיה שגרתית בלי MRI. במסלול ה-MRI התגלו יותר גידולים משמעותיים (38% לעומת 26%) ופחות גידולים חסרי משמעות, ו-28% מהגברים לא נזקקו לביופסיה כלל10.
מה בודקות בדיקות הסמנים, ובמה הן שונות זו מזו?
בדיקות הסמנים עונות על שאלה ממוקדת: מה הסיכוי שיש גידול בעל משמעות קלינית, כלומר גידול בדרגה Grade Group 2 ומעלה שחשוב לגלות. כל הבדיקות שואפות לאותה מטרה, אבל הן שונות באופן מהותי. שלוש מהן (PHI, 4Kscore ו-IsoPSA) מבוססות על חלבון ה-PSA עצמו, ולכן הן מושפעות במידה מסוימת מאותם גורמים שמעלים את ה-PSA . בדיקת MPS2 היא הבדיקה הגנומית היחידה באינדיקציה הזאת, והיא מודדת ביטוי של גנים הקשורים לסרטן, ואינה נשענת על PSA.
שני מדדים חשובים במיוחד להשוואה. רגישות היא אחוז הגידולים המשמעותיים שהבדיקה מזהה. ערך ניבוי שלילי (NPV) הוא הסיכוי שגבר עם תוצאה תקינה אכן אינו חולה בגידול משמעותי. כדי שבדיקה תאפשר לוותר על ביופסיה בביטחון, מקובל לדרוש ששני המדדים יהיו לפחות 90%.
| MPS2 | 4Kscore (סף 7.5%) | 4Kscore (סף 15%) | IsoPSA | PHI | |
|---|---|---|---|---|---|
| דגימה | שתן (מנה ראשונה), בלי בדיקה רקטלית | דם | דם | דם | דם |
| מה נמדד | בדיקה גנומית לביטוי של 18 גנים | ארבעה חלבונים ממשפחת ה- PSA ונתונים קליניים | ארבעה חלבונים ממשפחת ה- PSA ונתונים קליניים | המבנה של חלבון ה-PSA | שלוש צורות של PSA |
| מבוסס על PSA? | לא | כן | כן | כן | כן |
| סף החלטה | 11.5% (סף אחד קבוע) | 7.5% | 15% | מדד מעל 6 | משתנה בין מחקרים |
| ביופסיות מיותרות שנחסכות | 35%–42% בביופסיה ראשונה; 44%–53% בביופסיה חוזרת | 30%–37% | 50%–58% | 46% | כ-30% |
| רגישות לגידול משמעותי | 92%–95% | 90%–96% | 79%–85% | 90.2% | כ-90% בסף שנבחר לכך |
| ערך ניבוי שלילי | 93%–95% בביופסיה ראשונה; 95%–99% בחוזרת | 95%–99% | 92%–95% | 89.3% | — |
מקורות הנתונים בטבלה: MPS211,12; 4Kscore13; IsoPSA14; PHI15.
PHI
בדיקת PHI היא בדיקת דם שמשלבת שלוש צורות של PSA: PSA כולל, PSA חופשי ו-proPSA [-2]. השילוב מזהה גידולים אגרסיביים טוב יותר מכל אחד מהרכיבים בנפרד. במחקר רב-מרכזי, שימוש ב-PHI בסף שמזהה 90% מהגידולים המשמעותיים היה חוסך כ-30% מהביופסיות המיותרות15.
4Kscore
בדיקת 4Kscore מודדת בדם ארבעה חלבונים ממשפחת הקליקראינים (PSA), ושלושה מהם הם צורות שונות של PSA. התוצאות משולבות עם הגיל, ממצאי הבדיקה הרקטלית והיסטוריית הביופסיות, והתוצאה היא אחוז הסיכון לגידול בדרגה גבוהה. במחקר פרוספקטיבי על 1,012 גברים בארה"ב הבדיקה הראתה כושר הבחנה גבוה13. החיסרון המעשי הוא שאין לה סף החלטה אחד. בפועל משתמשים בשני ספים, 7.5% או 15%, ולעיתים בסף אחר, ולכל אחד מהם רגישות שונה. בסף הגבוה הבדיקה חוסכת יותר ביופסיות אבל מפספסת יותר גידולים משמעותיים, ולכן קשה להעריך את הדיוק שלה כשלא ברור באיזה סף השתמשו.
IsoPSA
IsoPSA היא בדיקת דם שבוחנת את המבנה של חלבון ה-PSA ולא רק את כמותו. תאים סרטניים מייצרים PSA בצורות מבניות מעט שונות, והבדיקה מפרידה ביניהן. גם היא תלויה ב-PSA, ומיועדת לגברים בני 50 ומעלה עם PSA של 4 ומעלה. הנתונים הראשונים היו מבטיחים, אבל במחקר התיקוף הפרוספקטיבי הגדול, שכלל 888 גברים בשמונה מרכזים, ערך הניבוי השלילי שלה ירד אל מתחת לרף המקובל של 90% (89.3%), כשהרגישות עמדה על 90.2%14. גם במחקר שהוגש ל-FDA ערך הניבוי השלילי היה 87.8%16. המשמעות היא שתוצאה תקינה ב-IsoPSA מרגיעה פחות מכפי שהיינו רוצים לפני ויתור על ביופסיה.
בדיקה גנומית MPS2 (MyProstateScore 2.0)
MPS2 היא בדיקה גנומית שמבוצעת על דגימת שתן ומודדת את פעילותם של 18 גנים הקשורים לסרטן ערמונית בדרגה גבוהה. בניגוד לשלוש הבדיקות האחרות, היא אינה מבוססת על PSA אלא על הביולוגיה של הגידול עצמו. במחקר התיקוף שפורסם ב-JAMA Oncology היא זיהתה 95% מהגידולים בדרגה 2 ומעלה11. בגרסה העדכנית הבדיקה נעשית על מנת השתן הראשונה (first-catch), בלי בדיקה רקטלית לפני כן, ושומרת על רגישות וערך ניבוי שלילי מעל 90%12. בשיטה הזו היא הייתה חוסכת 35% עד 42% מהביופסיות המיותרות בביופסיה ראשונה12.
שלב 3: אבחון בביופסיה
ביופסיה היא הבדיקה היחידה שקובעת בוודאות אם יש סרטן. בשלב הזה נוטלים דגימות רקמה מהערמונית ומקבלים תשובה על סוג הגידול ועל דרגתו. השלב כולל גם את ההחלטה מה לעשות כשהביופסיה יוצאת שלילית אבל ה-PSA נשאר גבוה.
איך מתבצעת ביופסיה של הערמונית?
כאשר מבצעים ביופסיה בערמונית, הרופא נוטל כמה גלילי רקמה דקים מהבלוטה, והפתולוג בוחן אותם במיקרוסקופ. יש שתי דרכים להגיע לערמונית: דרך פי הטבעת (טרנס-רקטלית), או דרך העור שבין שק האשכים לפי הטבעת (טרנס-פרינאלית). ההנחיות של האיגוד האירופי לאורולוגיה ממליצות על הגישה הטרנס-פרינאלית, בגלל סיכון נמוך יותר לזיהום17. כשה-MRI הראה אזור חשוד, מיקום הנגע ב- MRI מולבש על תמונת האולטרסאונד המשמשת לניווט המחטים בתהליך הביופסיה וכך ניתן לדגום ישירות את הנגע החשוד, תהליך הנקרא ביופסיה בהנחיית פיוז'ן.
מה כתוב בתשובת הביופסיה?
הפתולוג מדרג את הגידול לפי מידת השוני בין התאים לרקמה תקינה. הדירוג המוכר הוא ציון גליסון, ולצידו משתמשים בסולם Grade Group מ-1 עד 5. הגידול בדרגה הנמוכה ביותר מוגדר בסולם כ- Grade Group 1 (בקריאה של הפתולוג הציון הוא גליסון 6) והוא מתאים לרוב למעקב פעיל, וגידולים בדרגה 2 ומעלה נחשבים בעלי משמעות קלינית ודורשים התייחסות טיפולית. התשובה כוללת גם את מספר הדגימות שבהן נמצא גידול ואת שיעור הרקמה הנגועה בכל אחת מהן.
הביופסיה יצאה שלילית, אבל ה-PSA עדיין גבוה. מה עושים?
זה המצב הנפוץ ביותר. ברוב המחקרים, רק אצל כשליש מהגברים שעוברים ביופסיה בגלל PSA גבוה מתגלה גידול משמעותי14,16,10. אצל השאר הביופסיה שלילית, או שהיא מגלה גידול בדרגה נמוכה. כשה-PSA נשאר גבוה, עולה השאלה אם הביופסיה פספסה גידול ואם צריך לחזור עליה.
המשך מעקב לפי PSA בלבד לא עוזר כאן הרבה. אם ה-PSA היה 10 והביופסיה יצאה שלילית, סביר שרוב הערך נובע מסיבה שפירה, כמו הגדלה של הבלוטה. אם בהמשך הוא עולה ל-15, העלייה יכולה לנבוע מאותה סיבה שפירה, ו-PSA לבדו לא יודע להבחין בין האפשרויות. אותה מגבלה קיימת במידה מסוימת גם בבדיקות שנשענות על חלבון ה-PSA, כמו PHI, 4Kscore ו-IsoPSA.
הבדיקה הגנומית MPS2, מודדת ביטוי של גנים שקשורים לסרטן עצמו ולא את ה-PSA, ולכן הרקע השפיר שמעלה את ה-PSA כמעט אינו משפיע עליה. היא תוקפה בנפרד אצל גברים אחרי ביופסיה שלילית. בקבוצה הזו היא זיהתה כ-93% מהגידולים המשמעותיים, והייתה חוסכת 44% עד 53% מהביופסיות החוזרות המיותרות11,12. כך אפשר לעקוב אחרי גבר עם PSA גבוה וביופסיה שלילית באמצעות דגימת שתן, ולחזור לביופסיה רק כשהתוצאה מעידה על סיכון.
שלב 4: קביעת רמת הסיכון ובחירת טיפול בסרטן הערמונית
אחרי שהביופסיה מאשרת סרטן, צריך להבין עד כמה הגידול אגרסיבי. התשובה קובעת אם מתאים מעקב פעיל או שנדרש טיפול, ובאיזו עוצמה. כאן נכנסות לתמונה בדיקות שבוחנות את הביולוגיה של הגידול עצמו.
איך קובעים את רמת הסיכון?
הרופא משבץ את הגידול באחת מקבוצות הסיכון של ארגון ה-NCCN האמריקאי, מסיכון נמוך מאוד ועד סיכון גבוה מאוד. השיבוץ נשען על שלושה נתונים: ערך ה-PSA, דרגת הגידול בביופסיה והשלב הקליני לפי הבדיקה הרקטלית וה-MRI2. הסבר מפורט על הקבוצות נמצא בדף אבחון סרטן הערמונית. החיסרון של השיטה הוא שבתוך כל קבוצה יש גברים שמחלתם מתנהגת אחרת לגמרי. שני גברים בסיכון בינוני יכולים לקבל אותה המלצה, אף שרק אחד מהם זקוק לטיפול אינטנסיבי. את הפער הזה באות לסגור שתי בדיקות: Artera AI ו-Decipher.
Artera AI Prostate
Artera AI Prostate מנתחת באמצעות בינה מלאכותית את התמונות הדיגיטליות של דגימות הביופסיה ומשלבת אותן עם הנתונים הקליניים. היא נעשית על הרקמה שכבר נלקחה, ולכן לא נדרשת דגימה נוספת. התוצאה כוללת שני סוגי מידע:
- הערכת פרוגנוזה: הסיכון לגרורות ולתמותה מסרטן הערמונית בעשר השנים הקרובות. לגברים בסיכון נמוך או בינוני-נוח היא מעריכה גם אם מעקב פעיל מתאים להם.
- ניבוי תועלת מטיפול הורמונלי: לגברים בסיכון בינוני שמתוכננים לטיפול בקרינה, היא מנבאת אם הוספה של טיפול הורמונלי קצר תועיל להם. במחקר שפורסם בכתב העת המוביל ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין, -NEJM, כשליש מהגברים קיבלו תוצאה חיובית, ובקבוצה הזו הטיפול ההורמונלי הפחית בצורה משמעותית את הסיכון לגרורות. אצל השאר כמעט לא נמצאה תועלת18.
Artera AI היא הבדיקה הראשונה מבוססת בינה מלאכותית שנכללה בהנחיות ה-NCCN לסרטן הערמונית, והכלי היחיד בהנחיות שמומלץ לניבוי התועלת מטיפול הורמונלי קצר2. המשמעות המעשית: גברים שלא צפויים להרוויח מהטיפול יכולים לחסוך לעצמם את תופעות הלוואי שלו, וגברים שכן צפויים להרוויח יקבלו אותו.
Decipher
Decipher היא בדיקה גנומית שמודדת את פעילותם של 22 גנים ברקמת הגידול, מתוך הביופסיה או מהערמונית שהוסרה בניתוח. על פי דפוס הפעילות היא מחשבת ציון בין 0 ל-1, שמבטא את הסיכון שהגידול ישלח גרורות19. הבדיקה משמשת לפני הטיפול, כדי לחדד את רמת הסיכון, ואחרי ניתוח, כדי לעזור להחליט אם להוסיף קרינה. גם היא כלולה בהנחיות ה-NCCN ככלי לחידוד רמת הסיכון2.
במה Artera AI ו-Decipher שונות?
| Artera AI Prostate | Decipher | |
|---|---|---|
| שיטה | בינה מלאכותית שמנתחת תמונה דיגיטלית של הביופסיה, יחד עם נתונים קליניים | מדידת פעילות של 22 גנים ברקמת הגידול |
| דגימה | שקופית הביופסיה הקיימת | רקמת הביופסיה או הניתוח הקיימת |
| מה מתקבל | הערכת פרוגנוזה, וניבוי תועלת מטיפול הורמונלי קצר | הערכת פרוגנוזה |
| בהנחיות NCCN | כן | כן |
| מאושר FDA | כן | לא |
שתי הבדיקות עונות על שאלה דומה בדרכים שונות, והן לא תמיד מגיעות לאותה מסקנה. במחקר שבדק את שתיהן על אותם 116 גברים עם מחלה ממוקדת, הן שיבצו את הגבר באותה קבוצת סיכון רק בכ-40% מהמקרים. Decipher סיווגה כ-40% מהגברים כבסיכון גבוה, ואילו Artera סיווגה כך פחות מ-2% מהם20. גם בעבודות אחרות, Artera העבירה את רוב הגברים שסווגו לפי NCCN כבסיכון בינוני או גבוה לקבוצת סיכון נמוכה יותר21. שתי הבדיקות נמצאו מנבאות את הסיכון להתפשטות המחלה22. במחלה שברוב המקרים מתקדמת לאט, לשיעור הגברים שמסווגים כבסיכון גבוה יש משמעות מעשית: הוא קובע כמה גברים יופנו לטיפול אינטנסיבי, עם תופעות הלוואי שלו.
שלב 5: האם הגידול התקדם?
השלב הזה עוסק במעקב לאורך זמן, והוא כולל שלושה מצבים: גברים במעקב פעיל שרוצים לדעת אם הגידול נשאר שקט, גברים עם גידול בסיכון גבוה שצריך לבדוק לפני הטיפול אם הוא התפשט, וגברים שכבר טופלו ורוצים לזהות מוקדם חזרה של המחלה.
מהו מעקב פעיל, ואילו בדיקות משמשות בו?
במעקב פעיל לא מטפלים בגידול מיד, אלא עוקבים אחריו ומטפלים רק אם הוא מתקדם. זו הגישה המועדפת לגידולי Grade Group 1, ובשנים האחרונות מציעים אותה גם לגברים נבחרים עם Grade Group 2, שבגידול שלהם יש רק מרכיב קטן של דפוס גליסון 42. המעקב המקובל כולל בדיקות PSA סדירות, MRI וביופסיות חוזרות כל כמה שנים. הביופסיות החוזרות הן החלק הקשה ביותר במעקב, וברוב המקרים הן מראות שהגידול לא השתנה23.
בדיקה גנומית MPS2-AS
MPS2-AS היא גרסה של הבדיקה הגנומית MPS2 שגם מבוססת על דגימת שתן שפותחה במיוחד לגברים שאובחנו בסרטן ערמונית בסיכון נמוך ונמצאים במעקב פעיל. היא בודקת אם גידול שאובחן כ-Grade Group 1 התקדם לדרגה גבוהה יותר, וכך עוזרת להחליט אם הביופסיה החוזרת נחוצה. במחקר רב-מרכזי שפורסם ב-2026 ב-Journal of Urology, שכלל 330 גברים במעקב פעיל ב-11 מרכזים, הבדיקה זיהתה 97% מהגידולים שהתקדמו לדרגה 3 ומעלה, עם ערך ניבוי שלילי של 99%. שימוש בה היה חוסך עד 64% מהביופסיות החוזרות. באותו מחקר, MRI פספס 18% מהגידולים שהתקדמו לדרגה 3 ומעלה23.
מה המטרה של PSMA-PET/CT?
המטרה העיקרית של PSMA-PET/CT היא לבדוק שהגידול לא פרץ את גבולות הערמונית והתפשט לבלוטות הלימפה, או אף שלח גרורות לאיברים מרוחקים, בעיקר לעצמות. התשובה משנה את הטיפול: גידול שנשאר בתוך הערמונית מטופל אחרת מגידול שכבר התפשט. משתמשים בבדיקה בעיקר אצל גברים עם גידול בסיכון גבוה לפני הטיפול, וכשה-PSA עולה שוב אחרי ניתוח או קרינה.
PSMA הוא חלבון שנמצא בכמות גבוהה במיוחד על פני תאי סרטן הערמונית. בבדיקה מזריקים לווריד חומר רדיואקטיבי שנקשר אליו באופן ספציפי, והסורק מראה היכן התאים האלה נמצאים בגוף. בניגוד ל-CT ולמיפוי עצמות, שמחפשים שינויים במבנה של איברים, PSMA-PET מאתר את תאי הגידול עצמם. בניסוי proPSMA, אצל גברים עם גידול בסיכון גבוה, הבדיקה הייתה מדויקת ב-92%, לעומת 65% בשילוב המקובל של CT ומיפוי עצמות24.
מהן המגבלות של PSMA-PET/CT?
לבדיקה יש שתי מגבלות משמעותיות, אחת בכל כיוון:
- תוצאה חיובית כוזבת: גם רקמות שאינן סרטניות יכולות לקלוט את החומר. בעצמות זה קורה בעיקר באזורים של שברים ישנים או מתאחים, שינויים ניווניים, מחלת פאג'ט ודיספלזיה פיברוטית, והקליטה עלולה להטעות את הרדיולוג ולהיראות כמו גרורה. חלק מהחומרים נוטים לכך יותר, ובאחד מהם כמחצית מממצאי העצם החלשים התבררו כשפירים25. לכן ממצא בודד וחלש בעצם צריך לפעמים בירור נוסף לפני שמסיקים שזו גרורה.
- תוצאה שלילית כוזבת: כשהגידול כבר התפשט לבלוטת לימפה אבל המוקד עדיין קטן, הבדיקה עלולה לא לקלוט אותו. במחקר שהשווה את ממצאי הבדיקה לבלוטות שהוצאו בניתוח, היא זיהתה רק כ-40% מהמקרים שבהם היו גרורות בבלוטות האגן26. הסיכוי לזהות מוקד יורד ככל שהוא קטן יותר, ומוקדים שקוטרם פחות מ-5 מ"מ עלולים לא להיקלט27. במחקר על 2,705 גברים עם גרורות בבלוטות, יותר ממחצית מהמוקדים היו קטנים מ-5 מ"מ28. לכן בדיקה תקינה אינה שוללת לחלוטין התפשטות לבלוטות.
איך עוקבים אחרי המחלה אחרי ניתוח או קרינה?
הבדיקה הבסיסית היא PSA. אחרי כריתה של הערמונית ה-PSA אמור לרדת לרמה שכמעט אי אפשר למדוד, ועלייה שלו ל-0.2 ננוגרם למ"ל ומעלה מעידה על חזרה של המחלה. אחרי קרינה הערמונית נשארת בגוף, ולכן מסתכלים על עלייה של 2 ננוגרם למ"ל מעל הערך הנמוך ביותר שנמדד אחרי הטיפול2. כשה-PSA עולה, PSMA-PET עוזרת לאתר היכן המחלה חזרה.
NeXT Personal
NeXT Personal היא בדיקת דם שמחפשת שאריות זעירות של DNA סרטני בדם, מצב שנקרא מחלה שארית מינימלית (MRD). הבדיקה מותאמת אישית: קודם מרצפים את הגנום של הגידול שהוסר, ומזהים בו עד כ-1,800 שינויים ייחודיים לו. אחר כך בונים לכל מטופל פאנל אישי ומחפשים את השינויים האלה בדגימות דם, ברגישות של חלקים בודדים למיליון29. הבדיקה תוקפה במספר סוגי סרטן, והנתונים בסרטן הערמונית עדיין מצומצמים. היא יכולה להשלים את ה-PSA ולתת אינדיקציה נוספת לחזרת המחלה.
שלב 6: בדיקות למחלה מתקדמת
מחלה מתקדמת היא מחלה שכבר עזבה את האתר שבו נוצרה והתפשטה לאזורים אחרים בגוף. לרוב הגידול פורץ תחילה את גבולות הערמונית וממשיך לבלוטות הלימפה הסמוכות, אבל לעיתים הוא מגיע לבלוטות גם בלי לפרוץ את הקופסית שעוטפת את הבלוטה. מהבלוטות הסמוכות המחלה מתקדמת לבלוטות מרוחקות, ובהמשך לאיברים מרוחקים, בעיקר לעצמות. בשלב הזה משתמשים בשני סוגי בדיקות: בדיקות הדמיה, שמטרתן להבין את היקף ההתפשטות, ובדיקות מולקולריות, שעוזרות לרופא למצוא את הטיפול המתאים ביותר.
אילו בדיקות הדמיה משמשות במחלה מתקדמת?
CT ומיפוי עצמות היו במשך שנים הדרך המקובלת למפות את התפשטות המחלה, והם עדיין בשימוש. במרכזים רבים PSMA-PET/CT תופסת את מקומם בזכות הדיוק הגבוה יותר. היתרונות והמגבלות שלה מתוארים בשלב 5.
מה ההבדל בין בדיקה גנטית לבדיקה גנומית?
הבדיקות המולקולריות מתחלקות לשני סוגים. בדיקה גנטית נעשית מדגימת דם או רוק ובודקת את המטען התורשתי שאיתו האדם נולד. בדיקה גנומית נעשית על הגידול עצמו, או על DNA של הגידול שמסתובב בדם, ובודקת שינויים שנוצרו בתאי הסרטן במהלך המחלה.
הבדיקה הגנטית חשובה גם בשלב הזה: כ-12% מהגברים עם סרטן ערמונית גרורתי נושאים מוטציה תורשתית בגנים לתיקון DNA, כמו BRCA2, גם כשאין להם היסטוריה משפחתית בולטת30. לכן הנחיות ה-NCCN ממליצות על בדיקה גנטית לכל גבר עם מחלה גרורתית2. לתוצאה יש השלכות על בחירת הטיפול, וגם על בני המשפחה, שיכולים להיבדק בעצמם.
הבדיקה הגנומית מחפשת בגידול שינויים שיש להם טיפול מכוון. הדוגמה הבולטת גם כאן היא מוטציות בגנים לתיקון DNA, כמו BRCA1,2 אבל כאלו שהתפתחו רק בתאי הגידול והגבר לא נולד איתם כמו בסיכון תורשתי. בשתי הקבוצות, גם כשהמוטציות נמצאות בכל תאי הגבר מכיוון שהמקור שלהן הוא תורשתי, וגם כאשר המקור הוא רק בתאי הגידול (מוטציות סומטיות – מונח המשויך לשנויים גנומיים בגידול בלבד), אצל גברים עם מוטציות כאלה, תרופה ממשפחת מעכבי PARP האריכה את הזמן עד להתקדמות המחלה בהשוואה לטיפול הורמונלי חלופי31. מוטציות נוספות, כגון SPOP, TP53, PTEN ו- RB1 מוכרות ככאלו שיכולות להשפיע על התגובה לטיפול כימותרפי. מוטציות נדירות יותר כגון BRAF, HER2 ועוד עשויות להוביל לטיפול ביולוגי יעיל וספציפי כנגד הגידול.
בדיקה גנומית מרקמה או מדם?
הבדיקות הגנומיות מתחלקות לשתי קבוצות: בדיקות שנעשות על רקמת הגידול, ובדיקות שנעשות על דגימת דם, שבשפה המקצועית נקראות ביופסיה נוזלית (Liquid Biopsy). אונקוטסט מציעה בדיקה מכל סוג.
Tempus xT
Tempus xT היא בדיקה גנומית מקיפה שנעשית על רקמת הגידול, מתוך ביופסיה או ניתוח. היא מרצפת פאנל רחב של גנים ומזהה שינויים שיש להם טיפול מאושר או מחקר קליני פתוח. היתרון של בדיקה מרקמה הוא שהיא בוחנת את הגידול עצמו ישירות.
Guardant360 Infinity
Guardant360 Infinity היא ביופסיה נוזלית: היא מאתרת DNA שתאי הגידול משחררים לדם, ובודקת בו את השינויים הגנומיים. הבדיקה מתאימה כשאין רקמה זמינה, כשהרקמה ישנה, או כשקשה לבצע ביופסיה חוזרת, למשל כשהגרורות נמצאות בעצמות. מכיוון שה-DNA מגיע מכל מוקדי המחלה, היא משקפת את מצב המחלה בזמן הבדיקה.
מקורות מידע
- Nyberg T, Frost D, Barrowdale D, et al. Prostate Cancer Risks for Male BRCA1 and BRCA2 Mutation Carriers: A Prospective Cohort Study. Eur Urol. 2020;77(1):24-35.
- National Comprehensive Cancer Network. NCCN Clinical Practice Guidelines in Oncology: Prostate Cancer (Version 4.2026) and Prostate Cancer Early Detection.
- Conti DV, Darst BF, Moss LC, et al. Trans-ancestry genome-wide association meta-analysis of prostate cancer identifies new susceptibility loci and informs genetic risk prediction. Nat Genet. 2021;53(1):65-75.
- McHugh JK, Bancroft EK, Saunders E, et al; BARCODE1 Steering Committee. Assessment of a Polygenic Risk Score in Screening for Prostate Cancer. N Engl J Med. 2025. doi:10.1056/NEJMoa2407934
- Hugosson J, Roobol MJ, Månsson M, et al. A 16-yr Follow-up of the European Randomized Study of Screening for Prostate Cancer. Eur Urol. 2019;76(1):43-51.
- US Preventive Services Task Force. Screening for Prostate Cancer: US Preventive Services Task Force Recommendation Statement. JAMA. 2018;319(18):1901-1913.
- Knesset Research and Information Center. בדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלת הסרטן [Cancer screening tests for early detection]. Koch Davidovitch F. February 2023, section 3.2, p. 12.
- Maccabi Healthcare Services. ערמונית – אנטיגן PSA (בדם) [Prostate-specific antigen, blood test]. maccabi4u.co.il/healthguide/labs/psaprostaticspecificag (accessed November 2026).
- European Association of Urology. EAU-EANM-ESTRO-ESUR-ISUP-SIOG Guidelines on Prostate Cancer, 2025 edition: early detection and diagnostic evaluation.
- Kasivisvanathan V, Rannikko AS, Borghi M, et al. MRI-Targeted or Standard Biopsy for Prostate-Cancer Diagnosis. N Engl J Med. 2018;378:1767-1777.
- Tosoian JJ, Zhang Y, Xiao L, et al. Development and Validation of an 18-Gene Urine Test for High-Grade Prostate Cancer. JAMA Oncol. 2024;10(6):726-736.
- Tosoian JJ, Zhang Y, Meyers JI, et al. Clinical Validation of MyProstateScore 2.0 Testing Using First-Catch, Non-DRE Urine. J Urol. 2025;213(5):581-589.
- Parekh DJ, Punnen S, Sjoberg DD, et al. A Multi-institutional Prospective Trial in the USA Confirms that the 4Kscore Accurately Identifies Men with High-grade Prostate Cancer. Eur Urol. 2015;68(3):464-470.
- Stovsky M, Klein EA, Chait A, et al. Clinical Validation of IsoPSA, a Single Parameter, Structure-Focused Assay for Improved Detection of Prostate Cancer: A Prospective, Multicenter Study. Urol Oncol. 2022;40(9):408.e9-408.e18.
- Loeb S, Sanda MG, Broyles DL, et al. The Prostate Health Index Selectively Identifies Clinically Significant Prostate Cancer. J Urol. 2015;193(4):1163-1169.
- US Food and Drug Administration. Summary of Safety and Effectiveness Data: IsoPSA (PMA P200048).
- European Association of Urology. EAU Guidelines on Urological Infections, prostate biopsy section (recommendation for the transperineal approach, 2021 update).
- Spratt DE, Tang S, Sun Y, et al. Artificial Intelligence Predictive Model for Hormone Therapy Use in Prostate Cancer. NEJM Evid. 2023;2(8).
- Jairath NK, Dal Pra A, Vince R Jr, et al. A Systematic Review of the Evidence for the Decipher Genomic Classifier in Prostate Cancer. Eur Urol. 2021;79(3):374-383.
- Olabumuyi AA, et al., Sutera P. Evaluating direct correlations between genomic classifier and digital pathology-based multi-modal AI biomarkers in localized and oligometastatic prostate cancer. Prostate Cancer Foundation Scientific Retreat, 2025 (poster).
- Efstathiou JA. Can Genomics/Artificial Intelligence Help to Minimize Over- or Undertreatment? Advanced Prostate Cancer Consensus Conference (APCCC) 2026. UroToday conference report.
- Hong BH, et al., Yamoah K. Multi-institutional Patient-level Comparison of Decipher Genomic Classifier and Artera Multimodal Artificial Intelligence (MMAI) in Prostate Cancer. Clin Cancer Res. 2026. doi:10.1158/1078-0432.CCR-26-2269
- Tosoian JJ, Meyers JI, Moore B, et al. Non-Invasive Urine Test Predicts Grade Group Upgrading in Patients on Active Surveillance for Prostate Cancer: Prospective Multisite Validation and Comparison with MRI. J Urol. 2026.
- Hofman MS, Lawrentschuk N, Francis RJ, et al. Prostate-Specific Membrane Antigen PET-CT in Patients with High-Risk Prostate Cancer before Curative-Intent Surgery or Radiotherapy (proPSMA). Lancet. 2020;395(10231):1208-1216.
- Fendler WP, Eiber M, Beheshti M, et al. PSMA PET/CT: Joint EANM Procedure Guideline/SNMMI Procedure Standard for Prostate Cancer Imaging 2.0. Eur J Nucl Med Mol Imaging. 2023.
- Hope TA, Eiber M, Armstrong WR, et al. Diagnostic Accuracy of 68Ga-PSMA-11 PET for Pelvic Nodal Metastasis Detection Prior to Radical Prostatectomy and Pelvic Lymph Node Dissection. JAMA Oncol. 2021;7(11):1635-1642.
- Jilg CA, Drendel V, Rischke HC, et al. Detection Rate of 18F-Choline PET/CT and 68Ga-PSMA-HBED-CC PET/CT for Prostate Cancer Lymph Node Metastases with Direct Link from PET to Histopathology: Dependence on the Size of Tumor Deposits in Lymph Nodes. J Nucl Med. 2019;60(7):971-977.
- Falkenbach F, Kachanov M, Leyh-Bannurah SR, et al. Size of lymph-node metastases in prostate cancer patients undergoing radical prostatectomy: implication for imaging and oncologic follow-up of 2705 lymph-node positive patients. World J Urol. 2024;42:38.
- Northcott J, Bartha G, Harris J, et al. Analytical validation of NeXT Personal, an ultra-sensitive personalized circulating tumor DNA assay. Oncotarget. 2024;15:200-218.
- Pritchard CC, Mateo J, Walsh MF, et al. Inherited DNA-Repair Gene Mutations in Men with Metastatic Prostate Cancer. N Engl J Med. 2016;375:443-453.
- de Bono J, Mateo J, Fizazi K, et al. Olaparib for Metastatic Castration-Resistant Prostate Cancer. N Engl J Med. 2020;382:2091-2102.
אונקוטסט מספקת את הבדיקות המתקדמות ביותר בעולם להתאמת טיפולים למתמודדים עם מחלת הסרטן. באתר תמצאו מידע אודות תופעות לוואי לטיפולים בסרטן הערמונית, סרטן הערמונית סימפטומים, סרטן הערמונית סיכויי החלמה, בדיקה גנטית לסרטן הערמונית ועוד. ניתן ליצור עמנו קשר טלפוני בטלפון מספר: 3180* או למלא טופס להזמנת בדיקות לחצו כאן. תוכלו גם להשאיר פרטים בטבלה מטה ונציגינו יחזרו אליכם בהקדם.