מחקר חדש: בדיקת אונקוטייפ שד מנבאת הצלחה, מתי ניתן לוותר על טיפול כימותרפי?

תוצאות מחקר ישראלי שעקב אחר חולות סרטן שד שעברו בדיקת אונקוטייפ שד וטופלו ע”פ תוצאותיה, תומכות במתן טיפול הורמונלי בלבד לסרטן השד, ללא טיפול כימי משלים, לחולות שסווגו לסיכון נמוך–בינוני (מדד RS≤25) להישנות המחלה על ידי הבדיקה. המחקר נערך בקרב מטופלות בשלבי מחלה מוקדמים, ללא מעורבות בלוטות לימפה, עם ביטוי חיובי לקולטן אסטרוגן וביטוי שלילי ל-HER2. תוצאות מחקר זה מצטרפות למחקרים רבים אחרים שמתקפים את יעילות הבדיקה.

בדיקת אונקוטייפ שד מנבאת הצלחה, מתי ניתן לוותר על טיפול כימותרפי? - אונקוטסט

מהו מהו טיפול כימי משלים בסרטן שד?

הטיפול בסרטן שד נחלק לשני חלקים עיקריים: הסרת הנגע הסרטני בשד באמצעות ניתוח, וטיפול משלים (אדג’ובנטי) סיסטמי שמטרתו להפחית את הסיכון להישנות מקומית ו/או מרוחקת של המחלה.

על מנת להחליט מה יהיה הטיפול המשלים בסרטן שד, נעזרים הרופאים במדדים שונים שמטרתם לנסות ולנבא מה יהיו הסיכויים להישנות המחלה ועד כמה יהיה הטיפול המשלים יעיל בהפחתת סיכויי החזרה. בין השאר, משתמשים הרופאים בנתונים הבאים:

  1. ביטוי של קולטנים להורמון אסטרוגן (ER – Estrogen Receptor). מצב זה מאותת לרופאים על אפשרות לטיפול משלים הורמונלי (טמוקסיפן).

  2. ביטוי של קולטנים ל-HER2. במצב זה הרופאים ישקלו טיפול ביולוגי מכוון מטרה בסרטן השד.

  3. מעורבות מחלה בבלוטות הלימפה. מצב זה עשוי להעיד על סיכוי גבוה יותר להישנות המחלה ולצורך חזק יותר בטיפול משלים.

מצב שבו מזהים הרופאים ביטוי חיובי של קולטנים להורמונים (ER) וביטוי שלילי לקולטן HER2 יכול לכלול אחד או יותר מאלה:

  1. טיפול רדיותרפי מקומי (הקרנות סרטן השד);

  2. טיפול אנטי הורמונלי (טמוקסיפן, או מעכבי ארומטאז);

  3. טיפול כימי משלים (כימותרפיה בסרטן השד).

בדיקת אונקוטייפ שד DX: מדד הסיכון להישנות המחלה

בעשור האחרון נכנס כלי נוסף המשמש את הרופאים בהחלטה על אודות הצורך בטיפול משלים, מדד גנומי המעריך את הסיכוי לחזרה מקומית ו/או מרוחקת של המחלה. מדד גנומי זה מחושב באמצעות הבדיקה הגנומית Oncotype DX Breast Cancer assay, הבודקת ביטוי של 21 גנים ברקמת הגידול הסרטני שהוצא במהלך הניתוח להסרת הנגע הסרטני או במהלך ביופסיה מהשד. תוצאות הבדיקה ניתנות באמצעות מדד הקרוי 21-Gene Recurrence Score, ובקיצור: מדד הישנות המחלה – (Recurrence Score RS).

מדד ה-RS מסווג את הנבדקות לשלוש קבוצות של סיכון:

  1. RS נמוך מ-18: סיכון נמוך להישנות המחלה.

  2. RS בין 18–30: סיכון בינוני להישנות המחלה.

  3. RS גבוה מ-30: סיכון גבוה להישנות המחלה.

כלומר, ככל שערך ה-RS נמוך יותר, הסיכון להישנות מקומית ו/או מרוחקת של המחלה קטן יותר, וחשוב מזה, התועלת במתן טיפול כימי משלים קטנה יותר עד זניחה. מצב שבו מדד ה-RS נמוך תומך בהחלטת הרופא המטפל לוותר על מתן טיפול כימותרפי. ככל שהמדד ה-RS גבוה יותר – ייטו הרופאים להוסיף טיפול כימי משלים כדי להפחית את הסיכוי להישנות המחלה.

הבדיקה מתאימה לביצוע בקרב מטופלות שזיהו את המחלה בשלב מוקדם (שלב 1–3), ורק לאלו שהגידול שלהן מבטא קולטנים להורמונים ולא מבטא HER2.

מחקרי תיקוף לבדיקת אנקוטייפ שד DX

התיקוף של בדיקת אנקוטייפ שד למטופלות ללא מעורבות מחלה בבלוטות הלימפה, התבצע בשני סוגי מחקרים:

  1. מחקרים קליניים רטרוספקטיביים, כלומר: בחינה בדיעבד של הישנות מחלה אצל מטופלות שטופלו או לא טופלו בטיפול כימי משלים. במקרים אלה, ההחלטה אם לתת טיפול כימי נעשתה לפני ביצוע הבדיקה וללא קשר אליה. מחקרים רטרוספקטיביים מספקים נתונים מהימנים על הישנות המחלה ויעילות הטיפול הכימי, אך הם לא מעידים באופן ישיר על מקרים שבהם ההחלטה הטיפולית התבצעה על סמך הבדיקה.

  2. מחקרים פרוספקטיביים, כלומר: מעקב אחר מטופלות שההחלטה על הטיפול המשלים בהן נעשתה על בסיס תוצאות בדיקת האונקוטייפ שד. תיקוף במחקרים פרוספקטיביים נחשב לתיקוף ברמה גבוהה יותר.

  3. עד לפרסום מחקר המעקב הישראלי החדש, מחקרי התיקוף הפרוספקטיביים ליעילות בדיקת האונקוטייפ שד היו מוגבלים לשני מחקרים: TAILORx ו-WSG PlanB, שבשניהם, בשלב זה, המידע מוגבל לחולות שנמצאו בסיכון הישנות נמוך על פי מדד ה-RS.

 

מטבע הדברים, מחקרים פרוספקטיביים הכוללים מידע רב יותר יכולים לאשש את יעילות הבדיקה ברמת תיקוף גבוהה ביותר, על אף שזה זמן רב בדיקת האונקוטייפ שד נכללת בהמלצות הגופים הבינלאומיים כבדיקה שיש לבצע בטרם החלטה על טיפול משלים בסרטן שד.

המחקר הישראלי: מעקב אחר מטופלות שביצעו את הבדיקה ומבוטחות על ידי שירותי בריאות כללית

בישראל, בדיקת אונקוטייפ שד זמינה החל משנת 2004 ונכללה בסל שרותי בריאות כללית מינואר 2006. מחקר ישראלי פרוספקטיבי חדש בדק את הטיפולים הקליניים והתוצאות (הישנות של המחלה, מוות כתוצאה מהמחלה) למבוטחות שרותי בריאות כללית עם סרטן שד ללא מעורבות בלוטות ושעברו את הבדיקה לפני יותר מחמש שנים.

במחקר השתתפו 1,801 חולים, רובם המוחלט (99%) נשים. חציון המעקב היה 6.2 שנים, הגיל החציוני היה 60 שנים, ובערך לחצי (50.4%) היה גידול בדרגת ממאירות 2 (grade II).

התפלגות תוצאות מדד הישנות המחלה (RS) בעקבות ביצוע בדיקה אונקוטייפ שד:

  1. סיכון נמוך: (RS<18 48.9%)

  2. סיכון בינוני: (RS: 18-3 40.7%)

  3. סיכון גבוה: (RS≥31 10.4%)

ההחלטה על מתן טיפול כימי משלים תאמה לרמות הסיכון לפי מדד ה-RS:

  1. 1.4% מהמטופלות עם סיכון נמוך טופלו בטיפול כימי משלים.

  2. 23.7% מהמטופלות עם סיכון בינוני טופלו בטיפול כימי משלים.

  3. 87.2% מהמטופלות עם סיכון גבוה טופלו בטיפול כימי משלים.

בדיקת הסיכון להישנות מרוחקת בתוך חמש שנים תאמה אף היא את הסיווג לקבוצות הסיכון לפי מדד RS של בדיקת אונקוטייפ שד:

  1. תועדה הישנות מרוחקת ב-0.8% מהמטופלות עם סיכון נמוך.

  2. תועדה הישנות מרוחקת ב-3.0% מהמטופלות עם סיכון בינוני.

  3. תועדה הישנות מרוחקת ב-6.2% מהמטופלות עם סיכון גבוה.

בדיקה דומה של הסיכון למוות מסרטן שד בתוך חמש שנים הראתה אף היא תאימות למדד ה-RS, עם שכיחות מוות של 0.0%, 0.9% ו-6.2% בחולות עם סיכון נמוך, בינוני, וגבוה בהתאמה.

 

במילים אחרות, בדיקת אונקוטייפ שד אכן הצליחה לחזות את הסיכון להישנות המחלה, בהתאם לסיווג קבוצות הסיכון שלה.

המחקר הישראלי: מעקב אחר מטופלות שביצעו את הבדיקה ומבוטחות על ידי שירותי בריאות כללית - אונקוטסט

 

עוד גילה המחקר כי בקרב מטופלות שסווגו לקבוצת סיכון נמוך (RS<11) וסיכון בינוני–נמוך (11-25 RS) ואשר לא טופלו בטיפול כימי משלים, אחוזי הישנות המחלה היו נמוכים מאוד, כמשתקף מהטבלה הבאה:

מחקרי תיקוף לבדיקת אנקוטייפ שד DX - אונקוטסט

 

המסקנה היא שבמקרים אלה התועלת שבמתן טיפול כימי משלים אינה משמעותית.

חשיבות המחקר: תיקוף מחקרים קליניים על ידי תוצאות מהשטח – Real life

 

חשיבותו העיקרית של מחקר זה נובעת מכך שהוא הראשון הבודק תוצאות קליניות הכוללות סיכון להישנות ומוות מסרטן שד בקבוצת חולות גדולה שבה הגישה הטיפולית בפועל, שלא כחלק ממחקר, התחשבה במדד ה-RS של בדיקת אונקוטייפ שד.

המחקר הראה כי החלטות הרופאים על תוספת טיפול כימי משלים תואמות את תוצאות מדד ה-RS, וכי התוצאות הקליניות היו מצוינות גם בחולות עם RS≤25 שלא טופלו בטיפול כימי משלים.

 

התוצאות, אם כן, מחזקות את תוצאות המחקרים הקליניים הרטרוספקטיביים ותומכות אף הן במתן טיפול הורמונלי ללא תוספת טיפול כימי משלים לחולות סרטן שד בשלב מוקדם עם ביטוי חיובי לאסטרוגן וביטוי שלילי ל-HER2 וללא מעורבות של בלוטות לימפה – כאשר מדד ה-RS הוא 25 או נמוך ממנו.

דברו איתנו

אתם לא לבד! נציגי השירות שלנו עומדים לרשותכם בשעות פעילות המענה בימים א'-ה' בין השעות 08:00-17:00, אנא מלאו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם.

דברו איתנו

אתם לא לבד! נציגי השירות שלנו עומדים לרשותכם בשעות פעילות המענה בימים א'-ה' בין השעות 08:00-17:00, אנא מלאו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם.

דילוג לתוכן