להתמודד עם סרטן השד, קיבלתי מתנה לפנסיה – להתעורר

 

צילה בן יוסף ראתה, חוותה ועשתה לא מעט לאורך שנותיה. בגיל 27 איבדה את אמה בעקבות הצתה מכוונת במשרדי עמידר, שימשה כחוקרת במשטרה במשך 30 שנות קריירה ענפה ובגיל 58 הסרטן דפק גם הוא בדלת. “קיבלתי מתנה לפנסיה – להתעורר”, היא משתפת, בטור מרגש שפורסם בשבוע שעבר באתר סלונה.

להתמודד עם סרטן השד - Oncotest רפואה מותאמת אישית למתמודדות עם סרטן השד

“ימים ספורים לפני סוף מבצע ‘צוק איתן’ נכנסתי להתקלח והרגשתי בליטה ליד הפטמה בשד. בכלל לא העלתי על דעתי שזה אולי סרטן. תמיד הרגשתי נהדר ומה זו בכלל ‘התקלה’ הזו בגוף שקפצה עליי פתאום ברגע כל כך רווי סטרס. נשלחתי לבדיקות ובבדיקת הממוגרפיה שעברתי הטכנאית התעקשה שאין כלום – אבל אני כבר ראיתי. בבדיקת האולטראסונד נצפה גוש ובאותו הרגע גם לקחו לי ביופסיה מהשד מהמקום. נשלחתי הביתה להמתין לתשובה ועדיין אחזתי באופטימיות ושאננות – בכל זאת לא סבלתי מכאבים וההרגשה הכללית שלי הייתה די טובה. 

טיפול מותאם אישית בסרטן השד

שבוע לאחר מכן קיבלתי שיחת טלפון מהמזכירה של הרופא, “הרופא רוצה שתגיעי אלינו”, בערך בנקודה הזו מעטפת האופטימיות החלה להיסדק ולהתחלף בחשש גדול. כשהגעתי למרפאה התמונה הפכה שחורה הרבה יותר, “אני לא יודע באיזה שלב את, את צריכה ניתוח מיד” אמר לי הרופא בקור רוח. הייתי בהלם מוחלט. איתן בעלי לקח אותי לשיחה ואמר לי שחשוב שנשתף את הבנות ושנעבור את זה ביחד – ושיהיה בסדר. הוא צדק.  תמיד אהבתי את החברה והקשר הבינאישי וביקשתי מהחברות שלי להצחיק אותי ולהיות איתי בימים הטרופים ההם – וכולן נרתמו.

אחרי האכזבה הקשה מהרופא הראשון שטיפל בי, הגעתי לרופא אחר שהסביר לי ברוגע על התסריט הצפוי לי. הוא הרגיע אותי מחשש גדול שריחף מעליי כעננה שחורה מרגע הגילוי. הוא הסביר לי שאחרי הניתוח תישלח דגימה לבדיקה גנומית אונקוטייפ שד, בדיקה שתסייע בהחלטה על סוג הטיפול המותאם באופן אישי לסרטן השד הספציפי שלי והאם אני זקוקה בכלל לכימותרפיה. למזלי הגדול תוצאות הבדיקה הצביעו על כך שאין תועלת במתן טיפולי כימותרפיה בשד, במקרה שלי והשלב הבא בטיפול היה הקרנות לשד וקבלת טיפול תרופתי הורמונלי. החשש מתופעות הלוואי כתוצאה מטיפולי הכימותרפיה היה גדול מאוד- שמעתי נשים מספרות על העייפות, השכחה, המחלות הנלוות דוגמת הסוכרת ופיללתי בתוכי שלא אצטרך לעבור אותן.

מתמודדות עם סרטן השד באופטימיות

הטראומה הגדולה שליוותה אותי בחיי הייתה האובדן של אמי, שהייתה מזכירה ראשית במשרד עמידר ולפני 32 שנה נכנס אדם מטורף למשרדים והצית אותם. לאחר שאמי הזעיקה עזרה היא החליקה ונלכדה באש, שם מצאה את מותה. לימים אחד הרופאים שפגשתי אמר שככל הנראה הטראומה הזו היוותה את הטריגר למחלה.

בחלוף ארבע שנים מרגע הגילוי אני יכולה להגיד ש’התקלה הזו’ העניקה לי מתנה לחיי הפנסיה אליהם נכנסתי – להתעורר. להפסיק לקחת ללב, לעשות יותר פעילות גופנית, להתאים תפריט למצבי, להתנדב בפרויקט חברתי והצטרפתי לקבוצות תמיכה לנשים שמתמודדות עם הסרטן, ביניהן ל’גמאני – חליתי בסרטן השד’ – קבוצת פייסבוק ווואטסאפ בה אנו מתייעצות אחת עם השניה ופורקות את שעל הלב.

 

הסרטן תמיד נמצא שם. תופעות הלוואי מהכדור ההורמונלי מזכירות לי מדי פעם שהמחלה מרחפת לה אי שם למעלה וסיפורים על נשים שאינן עוד איתנו בקבוצות מהווים גם הם תזכורת קשה מאוד. אבל חזרתי להיות צילה האופטימית שתמיד הייתי ובחרתי להמשיך הלאה בכל הכוח”.

דברו איתנו

אתם לא לבד! נציגי השירות שלנו עומדים לרשותכם בשעות פעילות המענה בימים א'-ה' בין השעות 08:00-17:00, אנא מלאו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם.

דברו איתנו

אתם לא לבד! נציגי השירות שלנו עומדים לרשותכם בשעות פעילות המענה בימים א'-ה' בין השעות 08:00-17:00, אנא מלאו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם.